Time Out
נתונים כלליים | |
---|---|
מייסדים | טוני אליוט |
תקופת הפעילות | 1968–הווה (כ־56 שנים) |
מיקום המטה | לונדון |
ענפי תעשייה | הוצאה לאור |
מוצרים עיקריים | מגזינים, מדריכי טיולים |
www | |
טיים-אאוט (באנגלית: Time Out) היא חברת הוצאה לאור שמרכזה בלונדון, ומוכרת בעיקר בשל המגזין בעל אותו שם המופץ על ידה בגרסאות מקומיות בערים רבות בעולם.
החברה החלה לפעול בלונדון בלבד, בשנת 1968, ובהמשך הרחיבה את שירותיה ל-333 ערים ב-59 מדינות ברחבי העולם.
בשנת 2012, המהדורה הלונדונית החלה להיות מופצת חינם, עם קהל קוראים שבועי של למעלה מ-307,000. הנוכחות בשוק העולמי של טיים אאוט כוללת שותפויות עם נוקיה ואפליקציות סלולריות למערכות הפעלה iOS ו-Android. טיים אאוט היה "חתן פרס מגזין הצרכן הבינלאומי של השנה" הן ב-2010 והן ב-2011 ושמות המותג הבינלאומי ל"צרכן המדיה של השנה" ב-2013 וב-2014.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיים אאוט הוקם ב-1968 כמגזין רישומים בלונדון על ידי טוני אליוט, שהשתמש בכסף ממתנת יום ההולדת שלו להפקת עלון בן גיליון אחד, יחד עם בוב האריס כעורך שותף. העלון הראשון נקרא "איפה זה נמצא" (Where It's At), לפני שקיבל השראה מהאלבום "טיים אאוט" של דייב רובק. המגזין היה אחד מפרסומים רבים של עיתונות מחתרתית בלונדון.
הקו המערכתי שנקטו השניים היה רדיקלי והגיע לשיאו בשנת 1976 עם פרסום שמם של 60 מרגלים-לכאורה שעבדו בשירות ה-CIA והוצבו באנגליה. בשנת 1980 הופסקה בו מדיניות קבלת ההחלטות המשותפת והענקת שכר שווה לכל העובדים, שהייתה מקובלת מאז ראה אור לראשונה. שינוי מדיניות זה הוביל לפרישת חלק מהצוות, שהקים מגזין מתחרה בשם "גבולות העיר" (City Limits).
הגיליונות הראשונים היו הודפסו בכמות של כ-5,000 עותקים, והם התפתחו בהדרגה לתפוצה שבועית של 110,000 עותקים, כשהם משירים את הרדיקליות בהדרגה[1][2].
הסגנון של המגזין היה כמעט לחלוטין באחריות המעצב שלו, פירס מרצ'בנק:
מרצ'בנק הוזמן על ידי טוני אליוט להצטרף ל-טיים אאוט העוברי בשנת 1971. הוא הפך אותו לשבועון, הוא הפיק את הלוגו הקלאסי שלו, [וביסס את זהותו החזקה ואת מבנה העריכה שלו - שנשארו בשימוש ברחבי העולם עד היום. הוא גם הגה ועיצב את הראשון מבין ספרי ההדרכה של טיים אאוט. ... הוא המשיך לעצב עבור טיים אאוט במשך שנים רבות. מדי שבוע, עטיפות הטיים אאוט העוצמתיות והשנונות שלו הפכו לחלק מהותי מהחיים בלונדון[3].
אליוט השיק את "טיים אאוט ניו-יורק" (Time Out New York (TONY)), בהופעת הבכורה שלו במגזין בצפון אמריקה, בשנת 1995. המגזין שכר כישרונות צעירים שיספקו ביקורות תרבות לצעירים בניו יורק באותה תקופה[1]. הצלחת TONY הובילה להוצאותו של "טיים אאוט ניו-יורק לילדים" (Time Out New York Kids), מגזין רבעוני המיועד למשפחות. ההתרחבות נמשכה עם רישיון אליוט למותג טיים אאוט ברחבי העולם והפיץ את המגזין לכ-40 ערים כולל איסטנבול, דובאי, בייג'ינג, הונג קונג וליסבון[1].
מוצרים נוספים של טיים אאוט כללו מגזיני טיולים, מדריכי ערים וספרים. בשנת 2010, טיים אאוט הפך למוציא לאור הרשמי של מדריכי טיולים וספרי תיירות למשחקים האולימפיים והפראלימפיים בלונדון 2012[4].
עד שנת 2010 שימש טוני אליוט כבעלים יחיד. הצורך של טיים אאוט להתרחב לפלטפורמות דיגיטליות הוביל לכך שאליוט מכר 50% מהשליטה בחברה ו-66% מ-"TONY" לקרן השקעות פרטית בשם "אוקלי קפיטל" שהעריכה את החברה ב-20 מיליון ליש"ט[4]. הקרן, שהוקמה על ידי פיטר דובנס, הייתה בבעלות טוני אליוט ואוקלי קפיטל עד 2016, ההסכם סיפק הון להשקעה להרחבת המותג. טיים אאוט השיקה לאחר מכן אתרי אינטרנט ל-33 ערים נוספות כולל דלהי, וושינגטון הבירה, בוסטון, מנצ'סטר ובריסטול[1]. כשהיא נרשמה בבורסת AIM של לונדון[4][5]. ביוני 2016, "קבוצת טיים אאוט" (Time Out Group) עברה הנפקה והיא רשומה בבורסת AIM של לונדון הנסחרת תחת סמל המניה 'TMO'[6].
המהדורה הלונדונית של טיים אאוט הפכה למגזין חינמי בספטמבר 2012[7]. המגזין הלונדוני של טיים אאוט הופץ ידנית בתחנות מרכזיות בלונדון, וקיבל את תעודת ה-ABC[8] הרשמית הראשונה שלו לאוקטובר 2012 המציגה הפצה של למעלה מ-305,000 עותקים בשבוע, שהייתה ההפצה הגדולה ביותר בתולדות המותג[9][10]. אסטרטגיה זו הגדילה את ההכנסות ב-80 אחוז עם עלייה מתמשכת. טיים אאוט הזמין גם מספר בעלי טורים אורחים לכתוב עבור המגזין.
במשך שנות קיומה התרחבה קבוצת "טיים אאוט" והיא מפיצה את המגזין במהדורות ייחודיות בכ-60 ערים שונות ברחבי העולם. בנוסף לכך, מפרסמת החברה מדריכי טיולים, מדריכי בילויים הכוללים ביקורת מסעדות וביקורת בארים, ומנהלת אתר אינטרנט בעל תכנים זהים.
באפריל 2015, גם המהדורה של ניו יורק עברה למודל ההפצה החופשית כדי להגדיל את בסיס הקוראים ולהגדיל את המודעות למותג[11]. מעבר זה הכפיל את התפוצה על ידי הגדלת קהל האינטרנט שלו[11], המוערך בכ-3.5 מיליון מבקרים ייחודיים בחודש. טיים אאוט הגדילה את תפוצת המגזין השבועי שלה ליותר מ-305,000 עותקים, וגדלה במיליוני משתמשים דיגיטליים של "טיים אאוט ניו יורק"[11]. טיים אאוט ניו יורק השהתה את ההדפסה הפיזית של עותקים של המגזין בשנת 2020[12].
במהלך מגפת COVID-19, טיים אאוט הפסיק להדפיס עותקי נייר של המגזין ועבר להפצה מקוונת בלבד. המיתוג מחדש באופן זמני כ-Time Out In, בנוסף הפרסום מיקד מחדש את תוכן העריכה שלו לאירועים וירטואליים עבור אנשים שנשארים בבית במהלך הסגר[13].
באפריל 2022, הוכרז כי המהדורה המודפסת של "טיים אאוט לונדון" תיפסק סופית לאחר 54 שנים[14], כאשר הדפסתו האחרונה הופצה ב-23 ביוני 2022. המגזין ימשיך להתפרסם באינטרנט[15].
תוכן מערכתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגזיני "טיים אאוט" מכילים בתוכם מידע ספציפי וממויין בנושאים שונים בתחומי הפנאי, התרבות, והבילוי. המגזין ממיין ומתייג באופן שיטתי מידע בנושאי קולנוע, תיאטרון, אופנה, ספרות, וחיי לילה אשר רלוונטיים לאותה עיר בה הוא מופץ.
בכל מהדורה משולבות כתבות מגזיניות בנושאים שונים המשיקים לתחום תרבות הפנאי והבילוי, וכן כתבות סקירה וביקורת של אירועי תרבות ובילוי.
מיזמים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף למגזינים וספרי תיירות ואתרי אינטרנט, טיים אאוט השיק את "טיים אאוט מרקט" (Time Out Market), חווית שוק אוכל ותרבות המבוססת כולה על יצירת עריכה, החל מחנות "טיים אאוט מרקט" בליסבון, פורטוגל. חנויות נוספות נפתחו במיאמי, ניו יורק, שיקגו, בוסטון ומונטריאול ב-2019; ובשנת 2021 בדובאי[16]. מיקומים חדשים אמורים להיפתח בעתיד.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – Time Out תל אביב
Time Out תל אביב יוצא לאור בתל אביב, על פי זיכיון מרשת המגזינים. המו"ל והעורך הראשי הוא יובל סיגלר והעורך הוא אלכס פולונסקי. השבועון החל לצאת לאור בשנת 2002, והוא מופץ בגוש דן.
התוכן המערכתי של המגזין ובעיקר הצגתו באופן ממויין, שימשה השראה ל"רשת שוקן" לעיצובו של מגזין "עכבר העיר".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Phillips, A. (2007). "The Alternative Press". In K. Coyer, T. Dowmunt & A. Fountain (eds.), The Alternative Media Handbook (p. 54). London; New York: Routledge.
- Frum, David (2000). How We Got Here: The '70s. New York: Basic Books. p. 51. ISBN 0-465-04195-7.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של Time Out (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של Time Out (באנגלית)
- Time Out, ברשת החברתית פייסבוק
- Time Out, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- Time Out, ברשת החברתית אינסטגרם
- האתר של Time Out תל אביב
- https://www.referenceforbusiness.com/history2/57/Time-Out-Group-Ltd.html
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 Lucia Moses, האם טוני אליוט של טיים אאוט יכול לעמוד בסערה? מייסד המגזינים האיקוניים מוותר על השליטה כדי לשמור על חלומו בחיים, באתר Adweek, 16 ביוני 2015
- ^ ריינולדס, ג'ון, לעבור מעבר לגבולות העיר שלה, באתר Adweek, 6 בדצמבר 2007
- ^ פירס מרצ'בנק – ביוגרפיה., באתר www.pearcemarchbank.com ., 2 במאי 2018.
- ^ 1 2 3 קתרין נילאן., "מוציאים לאור רשמיים של קרלטון, ווילי וטיים אאוט לאולימפיאדת לונדון", באתר the bookseller, 17 במרץ 2010
- ^ Robert Budden, "טיים אאוט נוטש את מחיר הכיסוי שלו"., באתר economic times., 16 ביוני 2015.
- ^ חוסיין, נור זניב., "פסק זמן לגייס 90 מיליון פאונד ברישום בלונדון" ., באתר רויטרס., 23 בספטמבר 2016
- ^ "טיים אאוט משיג רווחי הון כמגזין חינמי"., באתר campaign, 16 ביוני 2015.
- ^ לשכת הביקורת של תפוצה (ABC) היא ארגון ללא מטרות רווח בבעלות ומפותחת על ידי תעשיית המדיה. ABC מספקת סטנדרטים מוסכמים בתעשייה למדידת מותגי מדיה של פרסומים מודפסים, ערוצים דיגיטליים ואירועים. החברה גם מאמתת נתונים, תהליכים ושיטות עבודה טובות לפי תקנים אלה ואחרים המוסכמים בתעשייה (כגון אלה שנקבעו על ידי JICWEBS). מידע נוסף בוויקיפדיה האנגלית.
- ^ "פסק זמן פנוי מגיע ליעד תפוצה של שלושה חודשים בחודש הראשון" ., באתר mediaweek.co.uk, 3 בדצמבר 2012.
- ^ מארק סוויני., "טיים אאוט יוצא בחינם, המהדורה הלונדונית של מגזין רשימות להורדת מחיר השער"., באתר the guardian, 16 ביוני 2015 .
- ^ 1 2 3 Caysey Welton, "פסק זמן ניו יורק הופכת לשבועון חינם (בעיקר)"., באתר polio, 16 ביוני 2015.
- ^ "איפה למצוא פסק זמן ניו יורק" ., באתר טיים אאוט ניו יורק., 11 בינואר 2019 .
- ^ טוביט, שרלוט, "קורונה: מגזינים חינמיים פסק זמן וסטייליסט עוברים לדיגיטל בלבד כשהקוראים נשארים בבית" ., באתר Gazette, 21 באפריל 2020.
- ^ "סוף עידן של Time Out כפי שהוא מפסיק את המהדורה המודפסת של לונדון לאחר 54 שנים" ., באתר גרדיאן., 13 באפריל 2022.
- ^ מאהר, ברון, "טיים אאוט לונדון מגיע ל'סוף טבעי ושמח' בדפוס" ., באתר Gazette, 22 ביוני 2022.
- ^ "שוק טיים אאוט בוסטון פתוח!" ., באתר "טיים אאוט ניו יורק"., 14 ביולי 2019 .